מאת: ג'וד מ. וורה
כולנו מכירים את חוק מרפי:"שום דבר אינו קל כמו שהוא נראה. כל דבר אורך זמן רב יותר מכפי שאתה מצפה. ואם משהו יכול להשתבש, הוא ישתבש, ובעיתוי הגרוע ביותר".
חוק מרפי חל גם על גיוס עובדים. בעיתוי הקריטי ביותר, כשבמרכז הכוונת שלכם נמצא מועמד אטרקטיבי ביותר, ככל שהוא יותר אטרקטיבי כך עולה הסבירות שהוא ייחטף תחת אפכם ממש לפני סגירת הגיוס. כמה פעמים זה קרה לכם או לקולגה שלכם?
המועמד שלכם מספר ללקוחות או לספקים על ההצעה שנתתם לו, ומישהו מייד נותן לו הצעה טובה יותר, כשהוא אומר: "לא ידעתי שאתה מחפש!"
המועמד שלכם מתקשר למכר שלו כדי לשאול אותו מה הוא יודע על החברה שלכם, והמכר אומר לו: "לא ידעתי שאתה מחפש – יש כאן עוד כמה משרות פתוחות שכדאי לך לבדוק לפני שאתה סוגר".
המועמד שלכם לקח כמה ימי חופשה כדי לפגוש את איש הגיוס שלכם, אתכם, את הצוות, את הפסיכולוג הארגוני, כמה מאנשי ההנהלה שלכם, כמה יועצים שאתם מעסיקים, ועוד כמה אנשים המשתתפים בקבלת ההחלטה. ובדיוק אז, הבוס הנוכחי שלו מקבל את ההארה ומבין שכל מה שהוא צריך זה רק להעניק לTalent שלו איזה קידום, העלאת שכר או אפילו סתם שיחה מלב אל לב, כדי להניא אותו מההחלטה לעזוב.
אתם מוכרחים לקצר את תהליך הבחירה!
בעבר, המסורת הייתה לקחת את הזמן כאשר בוחרים עובד חדש, לפגוש את המועמד כמה וכמה פעמים ולהתרשם ממנו במצבים שונים, לקבל הערכות עליו מאנשים רבים ככל האפשר, ואז להשוות מספר מועמדים זה לעומת זה.
הזמנים השתנו. למרות הצורך האינסטינקטיבי שלכם להיות זהירים ומחושבים, אתם מוכרחים לקצר את השלבים ו"להנדס באופן סימולטני" את תהליך הבחירה. אם כל המראיינים שלכם יוכלו לראות את המועמד באותו יום, ולהשוות אותו לסטנדרט מוסכם במקום למועמדים אחרים, האם תוכלו לתת לו הצעה במקום (שמימושה ימתין עד לתום בדיקת ההמלצות והרקע של המועמד)? ככל שתמשכו את התהליך, כך יגבר הסיכוי שלכם ליפול טרף במלתעותיהם של "חוקי מרפי של הגיוס".
דרך אגב, לשים את כל הביצים שלכם בסל של מועמד אחד בלבד, במקום לשקול מספר מועמדים במקביל, זה סיכון. אם בורכתם במספר מועמדים טובים, שחקו עם כל הקלפים שלכם והשאירו את האופציות פתוחות!
כל כך נכון- קרה לי פעמיים בזמן האחרון, שמועמדים עזבו ברגע האחרון.
תודה- נותן להסתכל קצת אחרת.